החלטה בתיק פר"ק 238-00

לפני בקשה לחיוב בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: " הבנק" או " בנק איגוד") להשיב לקופת הפירוק של חברת מ. בן גיאת ובניו חברה להנדסה ובנין בע"מ (בפירוק) (להלן: " החברה"), באמצעות המפרק עו"ד רון סמוראי את כל  הסכומים שהתקבלו אצל הבנק מאת החברה לאחר יום 21.4.00 בתוספת ריבית והצמדה עד להשבה בפועל, דהינו יום תחילת פירוק החברה, וזאת לאור הוראת סעיף 268 לפקודת החברות, לפיה כל עיסקה בנכסי החברה שבוצעה לאחר תחילת הפירוק בטלה, זולת אם הורה בית המשפט אחרת, ומשלא פנה הבנק לבית המשפט לקבלת אישורו לביצוע העיסקאות, מבוקש להורות על השבת הסכומים.

אקדמת מילין

1.         הבקשה שלפני הוגשה ביום 11.2.04, וכב' השופט (כתוארו אז) דוד חשין הורה לבנק להגיב לה, ולאחר קבלת ארכה הוגשה תגובתו. אולם הבקשה לא נדונה במשך תקופה ארוכה, חרף שבתיק הפירוק היו הליכים אחרים שנדונו.

ביום 27.1.09 הוריתי על התראה למחיקת הבקשה מחוסר מעש בתוך 30 יום, או אז ביקש המפרק לקבוע הבקשה לדיון, בציינו:

"המשיב מסר תגובתו לבקשה ביום 25.4.04 אולם מבדיקה שנערכה טרם הוגשה בקשת הכונס הרשמי, ויתכן כי זו הסיבה שהבקשה לא נקבעה לדיון. נראה כי גם משום ריבוי הנושאים שטופלו באותה עת, לא נערך מעקב ראוי אצל המפרק אחר הבקשה, ולפיכך לא הוגשה מטעמו בקשה מתאימה לקביעת דיון בבקשה..."

לאור האמור נקבעה הבקשה ביום 1.6.09, לדיון ולשמיעת המצהירים ליום 10.9.09.

אקדמה זו באה ליתן ביטוי לקושי שבקיום דיון ושמיעת עדים לאחר כתשע שנים מיום האירועים!

הרקע לבקשה מנקודת מבט הבנק

2.         אביא תחילה את עמדת בנק איגוד, מן הטעם שהיא מכילה את כל השתלשלות העניינים הנחוצים לדיון שלהלן. החברה הייתה לקוחה של סניף ראשי ירושלים של הבנק וקיבלה, לבקשתה, מעת לעת, הלוואות, אשראים ומשיכות יתר.

חשבונה השקלי של החברה שמספרו 888000/93 נפתח בסניף ירושלים באפריל 1983 ובמסגרתו הועמדו לחברה אשראים (להלן: " החשבון השקלי").

כן נפתח לחברה חשבון דולרי מס' 888000/90. בו הועמדה לחברה, החל מנובמבר 94', הלוואה דולרית בסך של כ- 3,300,000 דולר שחודשה מידי חודש, עד פברואר 1996 (" החשבון הדולרי").

בתחילת שנת 95' הגיע חוב החברה לסך של מעל ל- 17,000,000 ש"ח.

יתרות החובה בחשבונות החברה תפחו, החברה לא פרעה הלוואות וסך חבויותיה הכולל גדל ובתחילת 1996 פנה הבנק לחברה במכתב מיום 8.2.96 בו דרש שתסלק את החריגות בחשבון והודיע כי לא יחדש את מסגרת האשראי.

החברה לא פרעה את חובה והבנק לא חידש ביום 22.2.96 את ההלוואה הדולרית, והעמידה לפרעון וביטול ביום 31.1.96 את מסגרת האשראי בחשבון השיקלי.

ביום 17.3.98 נחתם הסכם פשרה בין הבנק לחברה במסגרתו הוסדר פרעון חובה ונתנו לחברה הקלות לפרעונו (להלן: " הסכם הפשרה הראשון").

על-פי ההסכם, הועמד החוב בהלוואה דולרית בסך של 2,626,750 דולר ארה"ב, לצורך פירעון בהדרגה ושוחרר נכס "רימונים".

3.         להבטחת חובה כלפי הבנק העמידה החברה לטובת הבנק, בין היתר, את הבטחונות הבאים: 

א.         שעבוד שוטף כללי של החברה;

ב.         משכנתא על משרדי החברה בירושלים שנעשתה על ידי חברת חלקה 77 70 בגוש 30027 בע"מ (להלן: " חברת חלקה" ו" המשכנתא על המשרדים");